נשמח לעזור לך
ימים א' – ה' בין השעות 9-13 או 17-19
טלפון במשרד: 054-7622545
 noga@nogabenisrael.com

תפריט

היום שאחרי, או, למה אחרי כל עלייה יש ירידה?

קורסים של התפתחות אישית וספציפית הקורסים של תטא הילינג גורמים לא פעם לתחושה של התרוממות רוח, אופטימיות, אושר, הנאה, התרגשות והתלהבות רבה. למעשה זה חלק מסוד המשיכה שלהם. 

עד כאן – נשמע מצוין.

אבל אז מגיע היום שאחרי. לפעמים היום שאחרי מתחיל כבר בנסיעה בדרך הביתה כשאנחנו מדברים עם אחד ההורים/ילדים/בן-בת הזוג/המעסיק/ה – והופ, כל התובנות הזָכּות שהפקנו בחדווה רבה מתפוגגות בלי להשאיר חותם ואת מקומן תופסות תחושות כמו עצבנות, קוצר-רוח, בלבול ואפילו דָאון רגשי. ככל שהקורס ארוך יותר, משמעותי יותר ובעל אפקט אופוריה גדול יותר – גדל הסיכוי לחוות גם תשישות, רצון להתכנס פנימה ולהתכרבל בשקט במיטה.  

למה זה קורה ומה אפשר לעשות כדי למנוע את זה מלכתחילה ולחסוך לעצמנו איזה תהום או שניים? בואו נדבר על זה קצת.

מדריך ליום שאחרי האופוריה

כדי לא לחוות את הצניחה שאחרי הצמיחה, בואו נבין קצת יותר מה עלול לגרום לה. 

1. מה מלכתחילה מעורר תחושת התעלות כשאנחנו בצמיחה? 

ובכן, חלק מאד גדול מהאמונות החוסמות שלנו נוצר בילדות המוקדמת, כשיחסי הכוחות בינינו לבין המבוגרים הסובבים היו מאד לא שוויוניים. חקר התודעה בעזרת תטא הילינג מעניק לנו את ההזדמנות לחזור לאותן חוויות של פחד, חוסר אונים, מצוקה וכדומה, ולרפא אותן באמצעות מציאת פרשנות חדשה, שחרור חלק מהמטען הרגשי הקשור אליהן, הפקת לקחים חדשים ועוד. כתוצאה מכך נוצרת בתוכנו קלילות חדשה. זו תחושת ההתעלות. זה כאילו שכוח הכובד פתאום פחות מכביד עלינו ואנחנו יכולים לראות את העולם דרך משקפיים אחרים.

2. אם זה כל כך נעים, למה זה נגמר?

הסבר א. בספר "שבעת מישורי הקיום" אומרת ויאנה שכשאנחנו חווים מחשבות קלילות רבות מתעורר בנו הפחד שמא נאבד את החיבור לחיים בגוף הפיזי ולאנשים היקרים לנו ולכן אנחנו יוצרים רגשות כבדים ומקרקעים כמו כעס, פחד או ספק. השותפים הנאמנים שלנו לדרך, אלה שתמיד ישמחו לעמוד לצדנו ולעורר בנו רגש מקרקע הם בני הזוג וההורים שלנו שבוודאי רוצים לתמוך ברצון שלנו להישאר במישור הקיום הזה. 

תופתעו לגלות כמה פעמים מצאתי שההסבר שמציעה ויאנה פשוט נכון. החוכמה, כך אומרת ויאנה, היא ללמוד איך להתפתח לפסגות רוחניות גבוהות מבלי לרצות לעשות צ'ק אאוט מהחיים אלא להפך – לרצות להביא את נפלאות הרוח לתוך הקיום הפיזי.

הסבר ב. בסרט "בליפ" (ראו בסוף הפוסט) יש הסבר יפהפה לאופן שבו נבנית הזהות שלנו (החל מהדקה ה-56:19): 

רגש הוא למעשה כימיקל מסוים שנוצר במוח ומשתחרר בתגובה לגירוי מסוים. חלק מהכימיקלים משתחרר למחזור הדם וחלק עובר ישירות בין תאי עצב במוח. המעבר בין תא עצב אחד לשני יוצר מסלול הולכה עצבי. כשאנחנו משתמשים במסלול הולכה בין עצבי באופן תדיר, כלומר, כשאנחנו מתרגלים רגש מסוים שוב ושוב, נוצרים קשרים מוצקים וארוכי טווח בין אותם תאי עצב ומסלול ההולכה שתורגל היטב הופך לחלק מהזהות שלנו. (שווה לראות את הסרט. הם מסבירים את זה בצורה מוחשית וברורה). כשאנחנו לומדים קורס ועושים עבודת אמונות ממוקדת היטב, אנחנו מרופפים את הקשרים העצביים ארוכי הטווח האלה. למעשה זאת המטרה המוצהרת שלנו. אבל הדבר הזה שנקרא הזהות שלנו מאד מאוים מהשינוי כי הוא מכור למולקולות הרגש שהוא רגיל לקבל כבר 10-20-30-50 שנה. כשמפלס השליליות יורד מתחת לרף שהתאים מוכנים לסבול, הם גורמים לנו ליצור אינטראקציה שתאפשר להם לקבל מחדש את ה"מנה" שלהם. כל עוד לא נגמלנו מהדפוסים השליליים של הזהות שלנו – היא תמשיך ליצור לנו מצבים רגשיים לא נעימים ואחרי תקופה של אופוריה התיקון שהיא תעשה כדי לחזור לעצמה עלול להיות מציף רגשית. בדיוק כמו אדם שירד 20 ק"ג ועכשיו עלה בחזרה 22 ק"ג.

3. אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשתחרר מהאחיזה של הזהות הישנה שלנו?

א. לעשות תטא.
מה הכוונה? עצם המדיטציה של תטא הילינג שמעבירה את המוח למצב תטא יוצרת לנו את המצב האופורי הרצוי ומרגילה את התאים לזהות החדשה השמחה שלנו. ככל שאנחנו יותר "עושים תטא" נוצרים קולטנים רבים יותר בתאים למולקולות הרגש שמשתחררות במהלך המדיטציה ונוצרים מסלולי הולכה ארוכי טווח במוח שרגילים לקבל "מנה" קבועה של הרגש שאיתו עובדת תטא הילינג – אהבה. אהבה רכה, נטולת שיפוטיות, עוטפת, חינמית, זמינה. בזמן שהמסלולים החדשים הולכים ונבנים, המסלולים הישנים מתחילים להתפרק וכך מתהווה זהות חדשה. אומרים שתרגול רציף של משהו במשך 30 יום בדרך כלל מספיק כדי ליצור דפוס חדש. מהניסיון שלי לרוב נדרש משך זמן ארוך יותר, במיוחד כשמדובר על שינוי בדפוסים שתרגלנו שנים רבות מאד, ועדיין מצב התטא הפשוט מאד יעזור.

איך "נעשה תטא"? אפשר לתרגל את המדיטציה בפני עצמה, אפשר להציע טיפולים לאנשים או לטפל בעצמנו. כל דבר שיאפשר לנו להתחבר ולהעביר את המוח למצב תטא. עד שלמדתי לייצב את עצמי מבחינה רגשית וליצור מצב שבו אני רגילה להיות שמחה, בשקט נפשי, באופטימיות וכדומה, הקפדתי לטפל באנשים על בסיס כמעט יומיומי. הטיפולים שנתתי עזרו לחזק את תחושת הערך העצמי שלי ובו-זמנית סיפקתי "תרופת-נגד" לזהות הדיכאונית שלי עד שהתרגלתי לעצמי שלי שמתעורר איתי כל בוקר ומבלה איתי לאורך היום.

ב. לתרגל את הזהות החדשה שלנו.
אם אני רוצה להיות אדם שמח – איזה סוג של אינטראקציות כדאי לי לנהל על בסיס יומיומי? איזה אוכל יתמוך בזהות החדשה? איזו פעילות גופנית/תחביב או כל דבר אחר אני יכולה להכניס לחיי באופן שיאפשר לי להתרגל לזהות החדשה ומה כדאי לי להוציא? כמו בפאנג שוואי, תראו אם יש דברים פרקטיים ששווה לכם לשנות שיתמכו בזהות החדשה במקום לחזק את הישנה שאתם רוצים לשחרר.

ג. נוהל בליסטקס.

בקורס קצינות הכרתי לראשונה את הבליסטקס (שפתון ארומטי לשפתיים יבשות). שירתנו במדבר וחברה קרובה שלפה אותו מהתרמיל ומרחה על השפתיים שלה. ואז שאלה – רוצה? בערך 40 בנות אמרו – כן. ומאז הבליסטקט היה עושה כל פעם סיבוב בין כולנו וחוזר אליה חצי ריק… הבליסטקס שלה הפך להיות סמל של הקורס.

בסיום קורס הקצינות הציבו אותי בתפקיד שהרגשתי בו כמו דג מחוץ למים. מסיבה כלשהו חשבו שאני מתאימה להיות ראש לשכה בזמן שההכשרה שלי היתה להיות מדריכת חי"ר. אני זוכרת שישבתי בישיבת מטה והייתי אחראית לרשום את הפרוטוקול. ישבתי והקשבתי וסיכמתי את הדברים שנראו לי חשובים. אחר כך ננזפתי על ידי קציני מטה שונים שהסבירו שהתפקיד שלי הוא לרשום את כל מה שנאמר. לא לחשוב ובטח לא לסנן. זאת כל מטרת הפרוטוקול. שיוכלו לבדוק ולקרוא שהם אמרו כבר אז ש… ואני חשבתי שהם סתם קשקשו רוב הזמן…

יום אחד, החברה מהקורס פתאום הגיעה לבקר. ישבנו ליד הבסיס תחת עץ אקליפטוס בבריזת הערב הקייצית של רמת הגולן. בכיתי על מר גורלי. היא הסתכלה עלי ואמרה – את?! איך יכול להיות שככה מתייחסים אליך? והזכירה לי איזו גיבורה הייתי בקורס קצינות וכמה כולם העריכו ואהבו אותי. ואז היא שלפה בתנועה כל כך רגילה עבורה וכל כך קסומה עבורי את הבליסטקס שלה. לפני שמרחה על השפתיים שלה היא שאלה – רוצה? בתוך הלב ובכל הגוף שלי התפשטה באותו רגע תחושה נעימה של בית. של מקום מוגן ובטוח, שאוהב אותי וסומך עלי ופתאום נזכרתי מי אני. החברה זיהתה את קסם הרגע ונתנה לי את הבליסטקס כולו במתנה. זאת היתה המתנה הכי יקרת ערך שקיבלתי.

מצוידת בבליסטקס חזרתי לבסיס בתחושה שאני לבושה בחליפת הסופרוומן שלי. מאותו יום השתלטתי על התפקיד וניהלתי אותו ביד רמה. 

העצה שלי – מצאו לכם את החברים שיושיטו את הבליסטקס בזמן אמת, כשתצטרכו אותו. לרוב מדובר בחברים וחברות מהקורס שעברו את השינוי יחד אתכם ויבינו את הפער שנקלעתם אליו בין מי שחוויתם את עצמכם בקורס לבין המפגש עם האני הקודם שלכם שצץ בתוך המציאות שמכירה אתכם אחרת. מילה קטנה מהם תוכל לעשות מה שאלף כבאים לא יצליחו לכבות. לפעמים יספיק חיבוק טוב ואם לא אז סשן תטא הילינג שיעזור לכם להתכייל.

חיזוק אחרון ואז חיבוק

ג'ק קורנפילד כתב ספר נפלא בשם "אחרי האקסטזה – ההארה בחיי היומיום". אם אתם רוצים להתעמק ולקרוא מילים מהלב של מורה רוחני שחקר לעומק את הנושא – אני ממליצה לכם בחום להתכרבל איתו במיטה ולקבל קריאת כיוון מהמילים החכמות שלו.

התפתחות אישית היא מתנה נפלאה ומהניסיון שלי – אין צורך לחוות אותה דרך רכבת הרים רגשית. השתמשו במדריך הזה על פי הצורך ותוכלו לחוות את כל נפלאות התטא הילינג וגישות אחרות להתפתחות אישית מבלי לצנוח אחרי כל צמיחה. כתטא הילרים יש לנו פטור מהדרמה הזאת. אלא אם תבחרו לחוות אותה כי זה כיף לכם בצורה כלשהי…

אגב, מזה מספר שנים אני שומרת את היומן שלי פנוי עבור התלמידים שלי כדי שיוכלו לקבל תמיכה תוך זמן קצר במידה ויש להם צניחה כזאת. כך מצאנו את הדרך שלנו לספק שירותי בליסטקס לבוגרים שלנו :-).

להתראות במאמר הבא,

נגה

(מומלץ לראות את הסרט כולו. הרעיון שרציתי לחדד מופיע החל מהדקה ה-56:19)

לוח ארועים

קטגוריות

תפריט

ספרי תטא הילינג

לרכישת כל ספרי "תטא הילינג" בעברית

מועדון בוקר טוב

תחנת רענון לנפש – רבע שעה של שידור חי יומי שכל כולו קודש ליצירת מציאות

בכל יום נשפוך אור על היבט אחר של החיים שבו האמונות הלא-מודעות שלנו יוצרות מורכבות וקושי ונשתמש בכלים של תטא הילינג כדי לפתור אותן מהשורש.

לטעימה ממועדון הבוקר