מה מצב הביטחון העצמי של הילד שלי?
לפני שנוכל לדבר על חיזוק ביטחון עצמי אצל ילדים אני רוצה לשאול שאלה כביכול מובנת מאליה – איך מזהים את רמת הביטחון העצמי אצל ילדים? אם ילד סגור, ביישן, נוטה לבכות בקלות, לא יוזם משחקים וכדומה – האם זה בהכרח אומר שחסר לו ביטחון עצמי? ואם הוא מוחצן, קולני, יוזם, אולי אפילו שתלטן, האם זה אומר שיש לו ביטחון עצמי? לא בטוח…
יכול להיות שההתנהגויות האלה הן אסטרטגיות מנוגדות שנועדו להשיג את אותו הדבר בדיוק – אהבה, תשומת לב, תמיכה, הגנה. יכול להיות שלילד הראשון פחות נעים כשהוא משתמש באסטרטגיה שלו, אבל באופן מפתיע זה לא בהכרח אומר שהוא לא בטוח בעצמו. איך? כי יכול להיות שההתנהגות הזאת מקנה לו, נגיד, הגנה מצד ההורים והוא בטוח שהיא תמיד תעבוד לו.
פגשתי עד היום לא מעט מבוגרים שהגיעו בגלל תחושה של חוסר ביטחון עצמי וכשבחנו את הדברים לעומק גילינו שזאת אסטרטגיה מחושבת של התת-מודע שעובדת להם היטב בחיים ובעומק הם דווקא יודעים היטב לשמור על עצמם במצבים מגוונים וגם יודעים, כשצריך באמת, להוציא לאור את הביטחון שיש להם בעצמם וביכולות שלהם. כאן אני רוצה לדבר על ביטחון עצמי שילדים נהנים לחוות.
מה הגורם המרכזי שיכול לגרום לילד לאבד את הביטחון בעצמו?
לכאורה אפשר להגיד – חוסר הצלחה או אפילו כישלון, אבל האמת היא שבעיניי הפגיעה הכי גדולה בביטחון העצמי היא הפחד מכישלון. פחד לעשות משהו ושזה לא יצליח. הפחד לנסות לדבר, לעמוד, ללכת, להזמין ילדים לשחק – ושזה לא יצליח. מסיבה כלשהי הילד למד לקשר בין העשייה לכאב. כאב מספיק גדול כדי שירצה להימנע מכאב דומה בעתיד.
מה נורא כל כך בלעשות משהו שלא מצליח? מה נורא בלהתאמץ לקבל ציון מספיק גבוה בפסיכומטרי כדי להתקבל לבית ספר לרפואה ושזה לא יצליח? או מה נורא כל כך בהתלהבות חד-סטרית מדייט? האם מדובר בקושי אובייקטיבי או בקושי נרכש?
שאלות קיומיות
לפני שנסביר כיצד חיזוק ביטחון עצמי עובד אצל ילדים, אשתף אתכם במקרה שעברתי לאחרונה.
לפני זמן מה היתה לי שיחה מעניינת עם עוברית.
זמן קצר קודם נתבקשתי לייעץ לאישה שעברה לידה שקטה (למי שלא מכיר את הביטוי – התינוקת שלה נולדה ללא רוח חיים) ועברה לי בראש המחשבה שגם העוברית הזאת שכרגע מלאת חיים אולי לא תעבור את הלידה בשלום. אז שוחחנו על החשש שלי והיא אמרה לי את אחד הדברים הכי מדהימים ששמעתי – את חוששת רק כי את לא מבינה תינוקות ולא מבינה מה זה החיים.
נדמה לך שתינוקות הם שבריריים ושהחיים יכולים להישמט מהם בקלות אבל זה לא עובד ככה. באתי לכאן כדי לחוות איך זה מרגיש להיות בת אדם ובקושי התחלתי. יש לי עוד הרבה לחיות לפני שאסיים את החיים. את רוצה שאלמד אותך מה זה תינוקות, היא שאלה? ברור שהסכמתי.
אז אם לידה היא לא משהו קיומי, איך זה שדייט הוא כן? או להתקשר ללקוח שיגיד "לא", או לבקש העלאה ולא לקבל אותה וכדומה?
חיזוק ביטחון עצמי אצל ילדים – איך לעשות את זה?
אני חושבת שהדרך לחיזוק ביטחון עצמי אצל ילדים מתחיל אצלי, או אצלנו, המבוגרים. ביום שבו אפסיק להאמין שחוסר הצלחה, סירוב להזמנה או דחייה מאיימות על הקיום שלי, יהיה לי מרווח נשימה לתת לילדים סביבי להתנסות בחיים בלי מלפחד עליהם בזמן שהם מפתחים את הכישורים החברתיים שלהם. אז ילדים אחרים ינזפו בהם, יכעסו עליהם, יגידו לא. הם עדיין אהובים. ועדיין יש להם יכולת למידה, והם ימציאו ויטפחו את הדרך שלהם ליצור אינטראקציות חברתיות שמונעות מתוך חשיבה חיובית. אמונה שיצליחו לפצח את הדבר שעומד בפניהם גם אם זה ייקח להם מספר ניסיונות.
כדי לנתק את הקשר בין חוסר הצלחה לבין סכנה קיומית, אני מאמינה ששווה שנחזור לזיכרונות כואבים מהילדות ונכניס לשם את אור הבריאה. לפעמים נצטרך לחזור אחורה לילדות של הורים שלנו, או לילדות של הורים שלהם ולעשות ריפוי דורי שלם. איך עושים את זה? אגיד בקצרה שזה חלק ממה שלומדים בתוך קורס תטא הילינג, וספציפית בקורס דיג דיפר שמלמד איך לעבוד על סוגיות משפחתיות.
חיזוק ביטחון עצמי אצל ילדים – אז זה לא אבוד?
בעיניי לא. במיוחד לאור העובדה שהתחושות שלנו וההתנהגויות שלנו הן במידה רבה מאד אסטרטגיות שפיתחנו ולא אמת נצחית בלתי ניתנת לערעור.
